מְלָכִים א׳ י״ח · א׳

וַהֲוָה מִזְמַן יוֹמִין סַגִיאִין וּפִתְגַם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ הֲוָה עִם אֵלִיָהוּ בְּשַׁתָּא תְלִיתָאָה לְמֵימַר אֱזֵיל אִתְחַזֵי לְאַחְאָב וְאֶתֵּן מִטְרָא עַל אַפֵּי אַרְעָא:

לך הראה אל אחאב. סבב הדבר שיחלה פניך בעבור המטר, ואתן אותו על ידיך ולפי שנשבע אליהו שלא יהיה המטר כי אם לפי דברו, לכן צוה לו כזאת:

ויהי דברי חז"ל ידוע שכאשר הוצרך למפתח של תחיה היה מוכרח להחזיר מפתח של גשמים, וע"פ דרכי הנה תחלה סתם אליהו כל צינורות השפע מהריק מטר וחיות, ולכן לא היה בכחו עד עתה להריק חיות על איזה דבר, אחר שבזה יפתח הצינור, אולם בעת החיה את הילד היה מוכרח לשוב מדרכו זה העוצר וסוגר בעד השפע, נהפך הוא כי הוצרך להוריד שפע חיות וחיים על הילד, ובזה נפתחו כל מקורות החיים אשר נסגרו ע"י עצירת הגשמים שמביאים חיים לעולם על החי ושיח השדה, ולכן אמר ה' כי עתה יתן גם מטר כי כבר אמר לאסורים פקח קוח ואתנה מטר כבר כתבתי (סי' י"ז פ"ז) כי מעת יבושת הנחל לא היה המטר מחויב מצד הטבע והיה צריך למטר השגחיי, וזה לא יצוייר בלי תשובה מחטא ע"ז שבידם, ולכן צוהו שיתראה אל אחאב וישתדל להשיב את ישראל בתשובה שיכירו כח ה' כמו שהיה אח"כ שאמרו ה' הוא האלהים כמ"ש היש בהבלי הגוים מגשימים, ובזה אתנה מטר השגחיי:

בשנה השלישית. ר"ל בשנה השלישי' לעצירת הטל והמטר: