וַיהֹוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אֲחִיָּ֗הוּ הִנֵּ֣ה אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֡ם בָּאָ֣ה לִדְרֹשׁ֩ דָּבָ֨ר מֵעִמְּךָ֤ אֶל־בְּנָהּ֙ כִּֽי־חֹלֶ֣ה ה֔וּא כָּזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תְּדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יהָ וִיהִ֣י כְבֹאָ֔הּ וְהִ֖יא מִתְנַכֵּרָֽה׃

וְהִיא מִתְנַכֵּרָה. כְּאִלּוּ אֵינָהּ זֹאת.

וַיָי אֲמַר לַאֲחִיָה הָא אִתַּת יָרָבְעָם אַתְיָא לְמִתְבַּע פִּתְגַם מִנָךְ עַל בְּרָהּ אֲרֵי מְרַע הוּא כְּדֵין וּכְדֵין תְּמַלֵיל עִמָהּ וִיהִי כְּמֵיעֲלָהּ וְהִיא מִשְׁתַּנְיָא:

כזה וכזה. הדברים שאמר לה:

והיא מתנכרה. עושה עצמה כנכרית, כאלו אינה אשת ירבעם: