וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲחִיָּ֜הוּ אֶת־ק֤וֹל רַגְלֶ֙יהָ֙ בָּאָ֣ה בַפֶּ֔תַח וַיֹּ֕אמֶר בֹּ֖אִי אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֑ם לָ֣מָּה זֶּ֗ה אַ֚תְּ מִתְנַכֵּרָ֔ה וְאָ֣נֹכִ֔י שָׁל֥וּחַ אֵלַ֖יִךְ קָשָֽׁה׃

שָׁלוּחַ אֵלַיִךְ. מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלִיחוּת קָשָׁה.

וַהֲוָה כַּד שְׁמַע אֲחִיָה יַת קַל רִגְלָאָה עָלַת בְתַרְעָא וַאֲמַר עוּלִי אִתַּת יָרָבְעָם לְמָא דְנַן אַתְּ מִשְׁתַּנְיָא וַאֲנָא שְׁלִיחַ לְאִתְנַבָּאָה עֲלָךְ פִּתְגָמִין קָשָׁן:

למה וכו׳. רצה לומר: למה לך להתנכר לבל יכירך מי, הלא אנכי שלוח בחזות קשה רק אליך, לא יודע לאיש, ואין לך צורך להתנכר:

למה זה את מתנכרה שהוא כדי שלא אכין א"ע לנבאת על בית ירבעם, וזה בחנם כי גם בלא הכנתי אנכי שלוח אליך בנבואה קשה :