וַתַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אֵ֣שֶׁת יָרׇבְעָ֔ם וַתָּ֙קׇם֙ וַתֵּ֣לֶךְ שִׁלֹ֔ה וַתָּבֹ֖א בֵּ֣ית אֲחִיָּ֑ה וַאֲחִיָּ֙הוּ֙ לֹא־יָכֹ֣ל לִרְא֔וֹת כִּ֛י קָ֥מוּ עֵינָ֖יו מִשֵּׂיבֽוֹ׃ {פ}

וַעֲבַדַת כֵּן אִתַּת יָרָבְעָם וְקָמַת וַאֲזַלַת לְשִׁלֹה וַאֲתַת לְבֵית אֲחִיָה וַאֲחִיָה לָא יָכִיל לְמֶחֱזֵי אֲרֵי כְהָאָה עֵינוֹהִי מִסֵיבֵיהּ:

קמו עיניו משיבו. לפי שדרך העין להתנענע בעת הראות, אבל כשנעדר הראות מן העין, תקום ותעמוד במקום אחד:

כי קמו עיניו משיבו. ר"ל שפסק ראות עיניו מרוב שיבתו: