וְֽאֶת־נָתָן֩ הַנָּבִ֨יא וּבְנָיָ֜הוּ וְֽאֶת־הַגִּבּוֹרִ֛ים וְאֶת־שְׁלֹמֹ֥ה אָחִ֖יו לֹ֥א קָרָֽא׃

וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא. שֶׁיּוֹדֵעַ הָיָה, שֶׁהִתְנַבֵּא עָלָיו הַנָּבִיא לִמְלֹךְ.

וְיַת נָתָן נְבִיָא וּבְנָיָהוּ וְיַת גִבָּרַיָא וְיַת שְׁלֹמֹה אֲחוֹהִי לָא זַמִין:

והנה לא קרא שלמה אחיו לאכל עמו כי ידע שהוא ינגד לו בזה להיותו בוטח שימלוך אחרי דוד אביו ולזאת הסבה גם כן לא קרא אל נתן הנביא כי הוא נבא לדוד ששלמה ימלוך אחריו כמו שנזכר בדברי הימים ובכלל הנה לא קרא לאותם שלא היו נסכמים לעצתו כמו צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד כי ידע כי הם יבלבלו עצתו ותתחדש מזה תנואת לב העם הנסכמים לעצתו: