וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת־כׇּל־אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכׇל־אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וּמְרִיא. שׁוֹר שֶׁל פְּטָם.
אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת. אֶבֶן גְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ הַבַּחוּרִים מְנַסִּין בָּהּ אֶת כֹּחָם לַהֲזִיזָהּ וּלְגָרְרָהּ, לְשׁוֹן מַיִם זוֹחֲלִין: זוֹחֲלֵי עָפָר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: אֶבֶן סְכוּתָא, שֶׁעוֹמְדִין עָלֶיהָ וְצוֹפִין לְמֵרָחוֹק.
עֵין רֹגֵל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עֵין קַצְרָא, הוּא כּוֹבֵס, שֶׁמְּתַקֵּן בִּגְדֵי צֶמֶר בְּרַגְלָיו, עַל יְדֵי בְּעִיטָה.
וּנְכֵיס אֲדוֹנִיָהוּ עָאן וְתוֹרִין וּפַטִימִין עִם אֶבֶן סְכוּתָא דִין בִּסְטַר עֵין קַצְרָא וְזַמִין יַת כָּל אֲחוֹהִי בְּנֵי מַלְכָּא וּלְכָל גַבְרֵי יְהוּדָה עַבְדֵי מַלְכָּא:
עם אבן הזוחלת. סמוך לאבן הזוחלת, שעמדה אצל עין רוגל:
ולכל אנשי וכו׳. מאותם שנטו אחריו:
ומריא. שור פטם:
אבן הזוחלת. נקרא כן על שם שהיו המים זוחלין ונגרים סמוך לה:
ויזבח אדוניהו, ומטעם זה בעצמו שראה שיש מתנגדים לו ומחזיקים ידי שלמה רצה לקשר את אוהביו במסורת הברית על ידי משתה ששם במשתה היין ימליכוהו טרם יתיעצו אוהבי שלמה, באופן שימלוך פתאום, ולכן לא קרא אל מתנגדיו לבל יתעורר שם ריב ומדנים, ומ"ש ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה מבואר אצלי שיש הבדל בין קרא שאחריו את ובין קרא שאחריו למ"ד, שקריאה עם את מורה שמזמינו לדבר גדול, ובבני המלך שהיה מתיעץ עמהם תחלה אם יסכימו, אומר קרא את רצה לומר ששאל עצתם תחלה, לא כן אנשי יהודה קרא סתם שיבואו כי יסכימו אחר זה במשתה, ולכן אמר אחר כך ואת נתן וכו' לא קרא, רצה לומר כי לא שאל עצתם בזה (ואבן הזוחלת י"מ שהמים זוחלים שם והוא עין רוגל):
ומריא. הוא מין ממיני הבקר השמנים והגדולי':
עם אבן הזוחלת. ר"ל אצל אבן הזוחלת ונקראת האבן ההיא כך לסבה לא ידענוה ואפשר כי האבן ההיא היתה גדולה וחלקה מאד ולרוב חלקותיה היו מניעין אותה הנה והנה:
