רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים. עַל עָוֹן זֶה, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ קְלָלָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹתִי אַתֶּם קוֹבְעִים.
Sefaria vocalized edition
בַּמְּאֵרָה֙ אַתֶּ֣ם נֵֽאָרִ֔ים וְאֹתִ֖י אַתֶּ֣ם קֹבְעִ֑ים הַגּ֖וֹי כֻּלּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים. עַל עָוֹן זֶה, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ קְלָלָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹתִי אַתֶּם קוֹבְעִים.
בְּלוּטָא אַתּוּן מִתְלָטִין וּקָדָמַי אַתּוּן מַרְגְזִין עַמָא כּוּלְהוֹן:
במארה. הלא בעבור זה אתם מקוללים בקללה כי אין הארץ נותנת יבולה ועכ״ז לא תקחו מוסר ואתם עושקים אותי:
הגוי כלו. כי אין א׳ מכם שיתן המעשר והתרומה:
במארה. נארים מל׳ ארירה וקללה:
במארה ר"ל בפרט שאין לכם רווח מגזל הזה, שעי"כ אתם נארים במארה, ובכ"ז ואותי אתם קובעים, וזה תעשו הגוי כלו, לא יחידים לבד: