מַלְאָכִי ג׳ · י׳

וִיהִי טֶרֶף. יְהִי מָזוֹן מָצוּי לְשַׁמָּשַׁי.

אֲמַר נְבִיָא אַיְתוּ יַת כָּל מַעַשְׂרַיָא לְבֵית אוֹצָרָא וִיהֵי פַּרְנוּס לְדִמְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מַקְדְשִׁי וְנַסוֹ כְּעַן קֳדָמַי בְּהָדָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אִם לָא אֶפְתַּח לְכוֹן יַת כַּוֵי שְׁמַיָא וְאָחֵית לְכוֹן טוּבָא עַד דְתֵימְרוּן מִסַת:

הביאו את כל המעשר, והריקותי לכם ברכה - ולא ישחת עוד.

ופירש קובעים - כמו משכון ממשכנים ומעכבים אתם את הראוי לי.

היקבע - הנה הוא המעשר והתרומה שלא יתנו בעין רעה.

במארה - הוא ראוי שתתיסרו ולא תקבעו אותי, ועתה הביאו אפתח ארובות השמים והריקותי לכם, דרך משל על רוב ברכות.

עד בלי די - לא די לבדו רק יותר.

הביאו. לכן הביאו מעתה את כל המעשר אל בית האוצר העשוי לכך בבה״מ כמ״ש בנחמיה:

ויהי טרף בביתי. למען יהיה מזון מצוי לאנשי ביתי הם הכהנים והלוים:

ובחנוני. בחנו אותי בהמצוה הזאת אם אני משלם גמול המצוה:

אם לא. הוא ענין שבועה כמו אם לא בתים רבים וגו׳ (ישעיהו ה׳:ט׳) ור״ל הריני נשבע שאפתח לכם בשכר זה את ארובות השמים ואשפוך דרך שם לכם ברכה והוא ענין גוזמא והפלגה:

עד בלי די. ר״ל כ״כ ירבו התבואות עד שלא יהיו הגרנות די להם להחזיק את הכל:

טרף. ענין מזון והוא מושאל ממזון החיה הבאה ע״י טריפה:

ובחנוני. מל׳ בחינה ונסיון:

נא. עתה:

ארובות. חלונות כמו וארובות השמים נפתחו (ראשית ז):

והריקותי. ענין הזלה ושפיכה כמו על הארץ יריקו (קהלת י״א:ג׳):

בלי. הוא כמו אל ולא:

די. ענין הספוק:

הביאו, מפרש מ"ש שובו אלי ואשובה אליכם, שהוא שתביאו את המעשר כולו אל בית האוצר, עד שיהיה טרף בביתי ללוים שומרי המקדש ולכהנים העובדים בבית ה' שהם כבני ביתו של ה' ומזונותם עליו, ובחנוני נא בזאת, ר"ל שהגם שאסור לנסות את ה' כמ"ש לא תנסו את ה', זה מותר, כי אינו נסיון רק בחינה, ויש הבדל בין נסיון לבחינה, המנסה ינסה אם יש בהמנוסה מדרגה גבוה מן הנודע בו עד הנה, למשל המנסה את הזהב אם יש בו כח משיכת המאגנעט, והבחינה הוא אם בוחן אם הדבר הוא כפי מהותו הרגיל, כמו הבוחן הזהב אם אין בו סיגים, ואם היה הברכה על ידי הטבע והמערכה היה בזה נסיון, כי אין בכח הטבע לתת יותר מגבולו הטבעי, אבל אני מבטיח כי אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה למעלה מן הטבע, ותהיה הברכה עד בלי די כי ברכת השמים יש לה גבול בהכרח שבבואה עד הגבול ההוא יאמר די, אבל ברכת ה' שהיא על פי נס אין לה גבול ולא יאמר לה די, כי תוסיף ותלך לאין קץ, אבל אין זה נסיון רק בחינה, כי הוא מאוצר ה' ששם אין זה למעלה מכחו, וכן מצד שכבר הבטיח הברכה הוא רק בחינה שימלא דברו, וכן אמרו חז"ל ריש לקיש שמע לההוא ינוקא שאמר עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה ומי שרי לנסויי? א"ל כהאי גוונא שרי דכתיב ובחנוני נא בזאת, ר"ל שהינוקא השיב לו שזה אינו בגדר נסיון שאסור לנסות את ה', כי הוא בחינה ועל הבחינה לא הוזהרו: