אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים. עַל חִנָּם נַעַבְדֶנּוּ, כִּי לֹא נְקַבֵּל שָׂכָר.

קְדֹרַנִּית. בִּשְׁפַל רוּחַ.

אֲמַרְתּוּן לָא לַהֲנָאָה מַן דְפָלַח קֳדָם יְיָ וּמַה מָמוֹן נִתְהֲנֵי לְנָא אֲרֵי נְטַרְנָא מַטְרַת מֵימְרֵיהּ וַאֲרֵי הֲלֵכְנָא בְּמַכִּיכוּת רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת:

אמרתם, קדורנית - כמו: קודר שחותי מיראת השם.

אמרתם. ר״ל אשיב לכם זהו מה שאמרתם דבר שוא הוא לעבוד את האלהים כי לפי רוב רוממותו לא יחשב בעיניו עבודת האדם אשר בעפר יסודו:

ומה בצע. או מה תועלת בא לנו אשר שמרנו הדברים שצוה לשמור ואשר הלכנו קדורנית שחות ובהכנעה מפני ה׳ וכאלו יאמרו או אינו משגיח בשפלים או אינו משלם גמול המעשה:

שוא. ענין חנם:

בצע. ענין תועלת כמו מה בצע בדמי (שם ל):

קדורנית. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד׳:ט״ו) ור״ל שחוח ובהכנעה:

אמרתם, שר"ל שהם משיבים שהגם שהתשובה הנ"ל הוא תירוץ על שלות הרשעים, עדיין יקשה מיסורי הצדיקים שלא חטאו ובכ"ז הם חיים חיי צער, וע"כ אמרתם שוא עבוד אלהים ר"ל שהעבודה הזאת אין בה תועלת לא מצד הנעבד ולא מצד העובד. שאין בה תועלת מצד הנעבד שנאמר שה' רוצה בעבודה זו והוא צריך אליה, שזה דבר שוא ובטל כי ה' א"צ לעבודתנו ואם צדקת מה תתן לו, ועז"א שוא עבוד אלהים, וגם אין בה תועלת מצד העובד שנאמר שה' צוהו בעבודה זאת לא לצרכו רק כדי שיקבל העובד עליה שכר, ועז"א מה בצע כי שמרנו משמרתו, הלא לא הרוחנו בזה מאומה כי הלא הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות לריק יגענו בעבודתנו ואין לנו שכר כל מאומה, אבל בהפך.