מַלְאָכִי ג׳ · י״ד

אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים. עַל חִנָּם נַעַבְדֶנּוּ, כִּי לֹא נְקַבֵּל שָׂכָר.

קְדֹרַנִּית. בִּשְׁפַל רוּחַ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲמַרְתּוּן לָא לַהֲנָאָה מַן דְפָלַח קֳדָם יְיָ וּמַה מָמוֹן נִתְהֲנֵי לְנָא אֲרֵי נְטַרְנָא מַטְרַת מֵימְרֵיהּ וַאֲרֵי הֲלֵכְנָא בְּמַכִּיכוּת רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אמרתם, קדורנית - כמו: קודר שחותי מיראת השם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אמרתם. ר״ל אשיב לכם זהו מה שאמרתם דבר שוא הוא לעבוד את האלהים כי לפי רוב רוממותו לא יחשב בעיניו עבודת האדם אשר בעפר יסודו:

ומה בצע. או מה תועלת בא לנו אשר שמרנו הדברים שצוה לשמור ואשר הלכנו קדורנית שחות ובהכנעה מפני ה׳ וכאלו יאמרו או אינו משגיח בשפלים או אינו משלם גמול המעשה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שוא. ענין חנם:

בצע. ענין תועלת כמו מה בצע בדמי (שם ל):

קדורנית. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד׳:ט״ו) ור״ל שחוח ובהכנעה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אמרתם, שר"ל שהם משיבים שהגם שהתשובה הנ"ל הוא תירוץ על שלות הרשעים, עדיין יקשה מיסורי הצדיקים שלא חטאו ובכ"ז הם חיים חיי צער, וע"כ אמרתם שוא עבוד אלהים ר"ל שהעבודה הזאת אין בה תועלת לא מצד הנעבד ולא מצד העובד. שאין בה תועלת מצד הנעבד שנאמר שה' רוצה בעבודה זו והוא צריך אליה, שזה דבר שוא ובטל כי ה' א"צ לעבודתנו ואם צדקת מה תתן לו, ועז"א שוא עבוד אלהים, וגם אין בה תועלת מצד העובד שנאמר שה' צוהו בעבודה זאת לא לצרכו רק כדי שיקבל העובד עליה שכר, ועז"א מה בצע כי שמרנו משמרתו, הלא לא הרוחנו בזה מאומה כי הלא הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות לריק יגענו בעבודתנו ואין לנו שכר כל מאומה, אבל בהפך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל