מַלְאָכִי ג׳ · י״ד

אֲמַרְתֶּ֕ם שָׁ֖וְא עֲבֹ֣ד אֱלֹהִ֑ים וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אמרתם שווא עבוד אלהים, ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה׳ צבאות. רש״י מבאר ״שווא עבוד אלהים״ - על חינם נעבדנו, כי לא נקבל שכר. אבן עזרא מבאר ״קדורנית״ מלשון ״קודר שחותי״, כלומר הליכה בכובד ראש ובעצב מיראת השם. הטענה כאן כנה ומובנת: אנשים ששמרו מצוות והתאבלו על החורבן, ולא ראו בכך תועלת. הכתוב אינו מגחיך אותם, אלא מצטט את דבריהם במלואם לפני שהוא משיב.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים. עַל חִנָּם נַעַבְדֶנּוּ, כִּי לֹא נְקַבֵּל שָׂכָר.

קְדֹרַנִּית. בִּשְׁפַל רוּחַ.

Sefaria vocalized edition

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲמַרְתּוּן לָא לַהֲנָאָה מַן דְפָלַח קֳדָם יְיָ וּמַה מָמוֹן נִתְהֲנֵי לְנָא אֲרֵי נְטַרְנָא מַטְרַת מֵימְרֵיהּ וַאֲרֵי הֲלֵכְנָא בְּמַכִּיכוּת רוּחַ מִן קֳדָם יְיָ צְבָאוֹת:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אמרתם, קדורנית - כמו: קודר שחותי מיראת השם.

Ibn Ezra on Malachi -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אמרתם. ר״ל אשיב לכם זהו מה שאמרתם דבר שוא הוא לעבוד את האלהים כי לפי רוב רוממותו לא יחשב בעיניו עבודת האדם אשר בעפר יסודו:

ומה בצע. או מה תועלת בא לנו אשר שמרנו הדברים שצוה לשמור ואשר הלכנו קדורנית שחות ובהכנעה מפני ה׳ וכאלו יאמרו או אינו משגיח בשפלים או אינו משלם גמול המעשה:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שוא. ענין חנם:

בצע. ענין תועלת כמו מה בצע בדמי (שם ל):

קדורנית. ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ד׳:ט״ו) ור״ל שחוח ובהכנעה:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אמרתם, שר"ל שהם משיבים שהגם שהתשובה הנ"ל הוא תירוץ על שלות הרשעים, עדיין יקשה מיסורי הצדיקים שלא חטאו ובכ"ז הם חיים חיי צער, וע"כ אמרתם שוא עבוד אלהים ר"ל שהעבודה הזאת אין בה תועלת לא מצד הנעבד ולא מצד העובד. שאין בה תועלת מצד הנעבד שנאמר שה' רוצה בעבודה זו והוא צריך אליה, שזה דבר שוא ובטל כי ה' א"צ לעבודתנו ואם צדקת מה תתן לו, ועז"א שוא עבוד אלהים, וגם אין בה תועלת מצד העובד שנאמר שה' צוהו בעבודה זאת לא לצרכו רק כדי שיקבל העובד עליה שכר, ועז"א מה בצע כי שמרנו משמרתו, הלא לא הרוחנו בזה מאומה כי הלא הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות לריק יגענו בעבודתנו ואין לנו שכר כל מאומה, אבל בהפך.

Malbim on Malachi--Wikisource