וְעַתָּ֕ה אֲנַ֖חְנוּ מְאַשְּׁרִ֣ים זֵדִ֑ים גַּם־נִבְנוּ֙ עֹשֵׂ֣י רִשְׁעָ֔ה גַּ֧ם בָּחֲנ֛וּ אֱלֹהִ֖ים וַיִּמָּלֵֽטוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים וְגוֹ׳. אֲנַחְנוּ עֲבַדְנוּהוּ וְשָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְעַתָּה רוֹאִים אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִים, עַד כִּי מְאַשְּׁרִים אָנוּ אוֹתָם עַל מַעֲשֵׂה רִשְׁעָם.
גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים. לוֹמַר: ״נִרְאֶה מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת לָנוּ״. וַיִּמָּלֵטוּ מִן הָרָעָה, וְלֹא נִכְשְׁלוּ.
וּכְעַן אֲנַחְנָא מְשַׁבְּחִין רַשִׁיעִין אַף אִתְקַיְימוּ עָבְדֵי חֶטְאָה אַף נַסִיאוּ קֳדָם יְיָ וְאִשְׁתֵּיזָבוּ:
ועתה. ר״ל הואיל ועתה ראינו שאין תועלת לשמור משמרת המקום הנה אנחנו משבחים את האנשים הזדים שלא חששו על משמרת התורה:
גם נבנו. ר״ל טובה כפולה בא לעושי הרשעה כי גם המה קיימים כבנין וגם בחנו את אלהים לדעת אם יוכל תת עונש על עון והנה נמלטו מן העונש ולא השיגם והמה א״כ בטובה ועמדו על החקירה:
מאשרים. משבחים:
נבנו. מלשון בנין:
בחנו. מלשון בחינה ונסיון:
וימלטו. ענין הצלה:
ועתה אנחנו מאשרים זדים, שהם אינם יגעים לעבוד את ה' ובכ"ז גם נבנו עושי רשעה, ולא הפסידו מאומה, גם בחנו אלהים אם יוכל לענוש אותם וימלטו כי לא נעשה להם מאומה רע:
