וְאִשְּׁר֥וּ אֶתְכֶ֖ם כׇּל־הַגּוֹיִ֑ם כִּֽי־תִהְי֤וּ אַתֶּם֙ אֶ֣רֶץ חֵ֔פֶץ אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ {פ}

אֶרֶץ חֵפֶץ. אֶרֶץ שֶׁחֶפְצִי בָּהּ.

וִישַׁבְּחוּן יַתְכוֹן כָּל עַמְמַיָא אֲרֵי תְהוֹן אַתּוּן יָתְבִין בַּאֲרַע בֵּית שְׁכִנְתִּי וְעָבְדִין בָּהּ רְעוּתִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

ואשרו - כי אני חפץ בכם ובארצכם.

ואשרו וגו׳. ישבתו אתכם לפי מרבית ההצלחה:

כי תהיו אתם ארץ חפץ. ר״ל ארצכם תהיה ארץ הממלאת חפץ ורצון יושביה כי לא תחסר כל בה:

ואשרו. ענין הלול ושבח כמו אשרי האיש (ת״א):

ארץ. ר״ל בארץ:

חפץ. ענין רצון:

ואשרו, ועי"כ יחשבו כל הגוים אתכם למאושרים, בשיראו כי אתם תהיו הארץ שחפץ ה' בה לברך אותה ולהשגיח עליה