וְגָעַרְתִּ֤י לָכֶם֙ בָּֽאֹכֵ֔ל וְלֹא־יַשְׁחִ֥ת לָכֶ֖ם אֶת־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְלֹא־תְשַׁכֵּ֨ל לָכֶ֤ם הַגֶּ֙פֶן֙ בַּשָּׂדֶ֔ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל. בֶּחָסִיל וְגָזָם, הָאוֹכֵל לָכֶם אֶת תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה וְהַגֶּפֶן.

וְאֶזוּף לְכוֹן בִּמְחַבְּלָא וְלָא יְחַבֵּל לְכוֹן יַת אִבָּא דְאַרְעָא וְלָא תַּתְכֵּיל לְכוֹן גוּפְנָא בְּחַקְלָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

וגערתי לכם באוכל - שלא יבוא עליו מין קללה כמו ארבה וצלצל.

וגערתי לכם. בעבורכם אגער בהארבה האוכל התבואה ולא ישחית עוד וכו׳:

ולא תשכיל. ר״ל הגפן לא תחסיר לכם את פריה:

וגערתי. ענין זעקת נזיפה:

תשכל. ענין חסרון הפרי והוא מושאל ממחוסר בנים הנקרא שכול:

וגערתי, גם אגער בשבילכם בארבה האוכל את התבואה שלא ישחית את פרי האדמה וכן הגפן לא תשכל את פריה: