הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר לְפִינְחָס ״אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״ (במדבר כה:יב), וְהֻבְטַח לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. הֲרֵי שֶׁיְּהֵא זַרְעוֹ בַּחַיִּים.
וָאֶתְּנֵם לוֹ. שֶׁיְּקַבְּלֵם בְּמוֹרָא, וְכֵן עָשָׂה וַיִּירָאֵנִי.
נִחַת. לְשׁוֹן ׳חִתַּת׳ - נִתְיָרֵא.
קְיָמִי הֲוָה עִמֵיהּ חַיֵי וּשְׁלָמָא וְיַהֲבַת לֵיהּ אוּלְפָן אוֹרַיְתִי שְׁלִים שְׁמִי דְחִיל הוּא:
בריתי - כרתי ברית עמו, כי בעבור שהוא מקריב קרבני יהיה לישראל החיים והשלום.
וטעם ואתנם על ישראל - שהשם נתנם לו שיראו ממנו והוא ירא השם.
נחת הוא - מבנין נפעל והשלם ננחת כמו לב נשבר ונדכה מגזרת תראו תחת והטעם כפול. ויש אומרים: כי ואתנם לו - מצוות וחוקים והם תורת כהנים.
בריתי היתה אתו. הברית שהיתה לי עמו הוסיפה לו החיים והשלום:
ואתנם לו מורא וייראני. ר״ל את אלה נתתים לו בעבור המורא שהיה בלבו ויירא מפני וכפל המלות לחוזק הענין:
נחת הוא. היה מתפחד ונרעד:
נחת. ענין פחד כמו ויהי חתת אלהים (בראשית ל״ה:ה׳):
בריתי אשר היתה אתו היה משני הצדדים, שמצדי היה ברית החיים והשלום, שע"י הברית הבטחתי לו חיים ושלום. כמ"ש הנני נותן לו את בריתי שלום, כמ"ש ושמרו משמרתך וכו' ולא ימותו גם הם גם אתם (במדבר ח׳:י״ט) ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו (שם), והברית מצדו היה ואתנם לו מורא וייראני הוא שיירא אותי יראת הרוממות מפני גדולתי. וגם מפני שמי נחת הוא שיחרד מפני ביראת העונש:
