מַלְאָכִי ב׳ · ד׳

לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת לֵוִי. שֶׁאֲנִי חָפֵץ שֶׁתִּתְקַיְּמוּ (אִתִּי) בַּבְּרִית שֶׁכָּרַתִּי לְשֵׁבֶט לֵוִי.

וְתֵדְעוּן אֲרֵי שְׁלַחִית לְוָתְכוֹן יַת תַּפְקֵדְתָּא הָדָא לְמֶהֱוֵי קְיָמִי דְעִם לְוִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

וידעתם - אז תדעו אם לא תשמעו אלי. עתה ידבר עם ישראל שהם חייבים לכבד הכהנים משרתי השם, ועשו כאשר יורו אתכם ולא תביאו מנחה בעל מום.

וידעתם. דעו לכם אשר שלחתי אליכם המצוה הזאת להיות נזהרים בכבודי הוא למען תקבלו גמול טוב להיות מתקיים הברית אשר כרתי עם שבט לוי ר״ל עם אהרן ראש השבט כי עמו כרתי הברית להיות הכהונה לו ולזרעו אחריו:

וידעתם כי מה ששלחתי אליכם את המצוה הזאת, הוא מפני שאתם מחויבים במצוה זו מכבר להיות בריתי את לוי שעל תנאי זה כרתי ברית עם לוי, ר"ל ברית הכהונה והלויה, ומפרש.