ועתה חלו נא פני אל ויחוננו, מידכם היתה זאת. רש״י מפרש את הדברים כתמיהה: ועתה אתם הכוהנים העושים את הרע הזה, איך תוכלו לבקש רחמים. אבן עזרא מזכיר שמשפט כוהני צדק היה להתפלל בעד ישראל, כמו שכתוב בספר יואל ״יבכו הכהנים״. הפסוק מציב את הכוהנים במצב בלתי אפשרי: תפקידם לבקש רחמים על העם, אך המכשול עצמו בא מידם. השאלה שבסוף הפסוק, ״הישא מכם פנים״, נשארת פתוחה ואינה נענית.
ועתה - משפט כהני צדק היה להתפלל בעד ישראל, ככתוב בספר יואל: יבכו הכהנים ושם כתוב: ויקרא ה' לארצו וטעם חלו נא פני ה' על המארה שאנו נארים כאשר כתוב: ויחננו, כי בעבורכם באה זאת הרעה, וזהו מידכם הייתה זאת לכם.
ועתה חלו נא. עשו בחינה והעתירו בעדינו אל ה׳ אם יחנן אותנו בעבור תפלתכ׳ הלא המאר׳ המשתלחת באה היא בעבורכ׳ וכי מחמתכ׳ ישא לנו פנים הלא אין קטגור נעשה סנגור:
ועתה, אם ב"ו לא יקבל מנחה כזאת איך תחשבו כי תחלו נא פני אל במנחה הזאת ויחננו בתמיה?, וזה נגד מ"ש הירצך, ונגד מ"ש הישא פניך, מפרש אחר שמידכם היתה זאת שאתם הכהנים הסבותם שיקצף עליכם במה שהבאתם לפניו בע"מ ואיך ישא מכם פנים: