מַלְאָכִי א׳ · י׳

מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם. הַלְוַאי וְיָקוּם אִישׁ טוֹב בָּכֶם שֶׁיִּסְגֹּר דַּלְתֵי מִקְדָּשִׁי לְבִלְתִּי הָבִיא שָׁם קָרְבָּן מְתֹעֵבָה הַזֹּאת.

וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם. בָּאִישִׁים שֶׁאֵינִי מִתְרַצֶּה בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״הָגֵף לִי אֶת הַדֶּלֶת הַזּוֹ״ - אֵין תוֹבֵעַ עָלֶיהָ שָׂכָר; ״הַדְלֵק לִי אֶת הַנֵּר הַזֶּה״ - אֵין שׁוֹאֵל עָלֶיהָ שָׂכָר. וְאַתֶּם - מִי בָּכֶם שֶׁסָּגַר דְּלָתַי חִנָּם? וְלֹא הֵאַרְתֶּם מִזְבְּחִי חִנָּם. קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם חִנָּם דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּשָׂכָר. לְפִיכָךְ אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם.

מַן אַף הָכָא בְּכוֹן וִיגוּף דָשֵׁי בֵית מַקְדְשִׁי וְלָא תִקְרְבוּן עַל מַדְבְּחִי קָרְבָּן מְרָחַק לָא רַעֲוָא קֳדָמַי בְּכוֹן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְקוּרְבָּן לְרַעֲוָא לָא אֲקַבֵּל מִיֶדְכוֹן:

מי - יתן אחרים או אחד מכם לו יהיה כן, שאחרים או אחד מכם יסגור דלתי העזרה.

ולא תאירו - תבעירו, מגזרת: ראיתי אור והכל מגזרת אור.

מי גם בכם. הלואי ימצא מי גם בכם ויסגור דלתי בית המקדש שלא יבוא מי שמה לרמוס חצר:

ולא תאירו. לא תבעירו אש על מזבחי בחנם:

אין לי חפץ בכם. לבוא להראות לפני בבית המקדש והיה אם כן מהראוי לסגור דלתות בית המקדש:

לא ארצה. לא אקבלם מידכם ברצון וכאומר ולמה א״כ תבעירו אש על מזבחי בחנם:

תאירו. תבעירו כמו נשים באות מאירות אותה (ישעיהו כ״ז:י״א):

חפץ. ענין רצון:

ומנחה. כן יקראו כל הקרבנות שבאים למנחה ולדורון וכן וערבה לה׳ מנחת (לקמן ג):

מי גם בכם ויסגר דלתים, מוסיף לאמר שגם חוץ מן המנחה גם בכם מצדכם ראוי לסגור דלתים בל תבואו אל ביתי, ואם באתם לשם ראוי שלא תאירו מזבחי חנם, ומפרש נגד מי גם בכם ויסגור דלתים כי אין לי חפץ בכם, ואיני רוצה שתבואו אל ביתי, ונגד לא תאירו מזבחי חנם מפרש כי מנחה לא ארצה מידכם, אף אם לא היתה בעל מום, וגם זה מגביל נגד מ"ש הירצך או הישא פניך, ונגד הישא פניך וכמ"ש הישא מכם פנים אמר מי גם בכם שחושב שאשא לו פנים בעבור שהוא חשוב אצלי ויסגור דלתים ולא יבא אל ביתי כי אין לי חפץ בכם, ונגד מ"ש הירצך אמר ולא תאירו מזבחי כי מנחה לא ארצה מידכם: