רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11גַּם לְכָל הַדְּבָרִים וְגוֹ'. לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּשָׁאוּל שֶׁקִּבֵּל לְשׁוֹן הָרַע עַל נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה", אָמַר: "גַּם לְכָל הַדְבָרִים וְגוֹ'", אֲשֶׁר יְדַּבְּרוּ אֵלֶיךָ הוֹלְכֵי רָכִיל, אַל תִּתֵּן לִבְּךָ לְקַבְּלָן:
אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְּלֶךָ. אֵין טוֹב אֲשֶׁר תַּטֶּה אָזְנְךָ לִשְׁמוֹעַ אֶת עַבְדְּךָ מְקַלְּלֶךָ.
דָּבָר אַחֵר: מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. אֵלּוּ עֲשָׂרָה דְבָרִים הַמְחַיְּבִים אֶת הָאָדָם: שְׁתֵּי עֵינָיו מָרְאִין אוֹתוֹ דִבְרֵי עֲבֵרָה. שְׁתֵּי אָזְנָיו מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ דְבָרִים בְּטֵלִים. שְׁתֵּי יָדָיו שֶׁגּוֹזֵל וְחוֹמֵס בָּהֶן. שְׁתֵּי רַגְלָיו שֶׁמוֹלִיכִין אוֹתוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה. וּפִיו וְלִבּוֹ.
דָּבָר אַחֵר: הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם. זֶה נֹחַ. מֵּעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם. זֶה אָבְרָהָם. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁלְפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם. זֶה יוֹסֵף. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. אֵלּוּ אֶחָיו.
דָּבָר אַחֵר: לֶחָכָם. זֶה משֶׁה. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים. עֲשָׂרָה דְבָרִים הַמְּשַׁמְשִׁין אֶת הַגּוּף עַל יְדֵי מַאֲכָל: מִן פּוּמָא לְוֶשְׁטָא וּמִן וֶשְׁטָא לְכַרְסָא וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת. וְחָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לְמשֶׁה שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְמַאֲכָל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. כָּל הַפָּנִים הַלָּלוּ בַמִּדְרָשׁ, וְאֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶן מִקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו: "כִּי אָדָם אֵין צַּדִּיק בָּאָרֶץ".