קֹהֶלֶת ו׳ · ב׳

עשֶׁר וּנְכָסִים. לְפִי פְשׁוּטוֹ, כְּמַשְׁמָעוֹ:

וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, לִמְצֹא קוֹרַת רוּחַ בְעָשְׁרוֹ, כִּי שׁוֹאֵף לַעֲשֹׁק וּלְהַרְבּוֹת הוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע", וְגַם לֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה לְעָתִיד, וְאִישׁ נָכְרִי יִטֹּל אוֹתוֹ מָמוֹן וְיַעֲשֶׂה בוֹ צְדָקָה וְיֵהָנֶה מִמֶּנּוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

עשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד. מִקְרָא, מִשְׁנָה וְאַגָּדָה.

וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ. שֶׁלֹּא זָכָה לִגְמָרָא, וּמִתּוֹךְ כַּךְ, אֵין הֲנָאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם דְּבַר הוֹרָאָה.

כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכְלֶנּוּ. זֶה בַּעַל הַגְּמָרָא:

איש. יש מפרשים נכסים כמו רכוש ומלת חסר ומלת מלא על דרך אחת והם שתיהם מן הפעלים העומדים אע״פ שצריכין סמיכה והענין כשיאמר האומר חסר הוא פלוני צריך שיוסיף לבאר חסרונו אם מחכמה אם מהון אם מגדולה הלא תראה חסר משוגעים אני והוא סמוך וענינו חסר מכל תאות נפשו והוא בבנינים הכבדים פועל יוצא כמו ותחסרהו מעט מאלהים שמתו חסר מעט מאלהים וטעה האומר כי הוא יוצא לשנים פעולים ונמצא מן הכבד הנוסף והממעיט לא החסיר ענינו לא הוליד חסרון והנה הוא כמו פועל יוצא כמו העדיף:

איש וגו׳. רוצה לומר ראיתי איש וגו׳:

וכבוד. מן הבריות, והוא דבר המרחיב את הלב ומשמחו:

ואיננו חסר לנפשו. אין הוא חסר אל נפשו מכל אשר יתאוה רוצה לומר יוכל הוא למלאות רצון נפשו בכל מה שיתאוה כי אין חסר לו כלום:

ולא ישליטנו האלהים. אבל האלהים לא נתן לו ממשלה ויכולת ליהנות מן העושר, כי הטה את לבבו לקמץ:

איש נכרי. הזר ממנו שאינו ראוי לירשו הוא יאכל את העושר, כי יבא לידו ויהנה ממנו:

זה הבל. אסיפת ההון היה מבלי תועלת, והוא מכאוב רע בראותו שזולתו יהנה ממה שקבץ הוא: