כַּאֲשֶׁ֤ר יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמּ֔וֹ עָר֛וֹם יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א וּמְא֙וּמָה֙ לֹא־יִשָּׂ֣א בַעֲמָל֔וֹ שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֽוֹ׃

וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ. כְּשֶׁיָּמוּת, לֹא יִשָּׂא בְיָדוֹ שׁוּם זְכוּת צְדָקָה שֶׁעָשָׂה בְמָמוֹנוֹ בְחַיָּיו:

כאשר. בי״ת בעמלו במקום מ״ם כמו והנותר בבשר ובלחם:

כאשר. כמו שיצא ערום מבטן אמו כן ישוב ללכת אל המקום הידוע הוא הקבר, וכמו שבא מן הבטן:

ומאומה וגו׳. בזה יפרש לומר לא ישוב ערום ממש כמו שבא, כי אם מאומה לא יקח מן העושר אשר קבץ בעמל להוליך עמו בידו:

לא ישא. לא יקח כמו ובתים ונשאו (מיכה ב ב):

בעמלו. הבי״ת הוא במקום מ״ם כמו והנותר בבשר ובלחם (ויקרא ח לב):