עֵ֤ת לְבַקֵּשׁ֙ וְעֵ֣ת לְאַבֵּ֔ד עֵ֥ת לִשְׁמ֖וֹר וְעֵ֥ת לְהַשְׁלִֽיךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עֵת לְבַקֵּשׁ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, אֶת־הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ. לְעִנְיַן נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל:
וְעֵת לְאַבֵּד. וְעֵת שֶׁאִבְּדָם בַּגּוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם".
עֵת לִשְׁמוֹר. "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ", כְּשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ:
וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. "וַיַּשְׁלִכֵם אֶל־אֶרֶץ אַחֶרֶת":
עת לבקש. ועת לאבד מבוקש, ועת לשמור ועת להשליך השמור:
לבקש. לחפש את דבר האבוד:
לאבד. הדבר ההוא יאבד אף בידים:
לשמור. שלא יקחנו מי:
להשליך. במקום המופקר למען יקחנו כל הרוצה:
