אִיּוֹב ל״ט · כ׳

התרעישנו כארבה - שתשמיע לו רעש במרוצתו, כאשר ישמע לארבה.

הוד נחרו - כמו: נחרת סוסיו, קול צהלת הסוס.

התרעישני. האתה תרעישו בקפיצה ודלוג כארבה הזה הדולג ממקום למקום והוד קולו היוצא מנחיריו הוא קול אימה:

התרעישנו. מל׳ רעש:

הוד. הדר ופאר:

נחרו. הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח׳:ט״ז) אימה ופחד:

התרעישנו הזריזות שלו שירעש כארבה, וכן ביואל (ב' ד') מדמה הארבה עם הסוסים, ההוד שלו שנראה בעת נחרו, מטיל אימה על רואיו:

התרעישנו כארבה. התביא לו הרעש והנענוע אשר הוא רועש כארבה:

הוד נחרו אימה. עוצם עיטושו היוצא מנחיריו הוא אימה לשומעיו: