אִיּוֹב כ״ח · י״ב

והחכמה. אבל הצלחת החכמה לא כן הוא כי מאיזה מקום היא נמצאת הלא אין לה מקום גופני המוצא אותה עד שנחשוב כאשר יכלה הדבר ההוא תכלה גם החכמה:

ואי זה. איה זה המקום המוציא הבינה וכפל הדבר במ״ש:

והחכמה, אבל החכמה שהיא הדבר היותר יקר בעולם לא נודע לנו, לא האופנים שע"י תמצא ותתגלה, שעז"א מאין תמצא, היינו ע"י איזה תחבולה, וגם לא המקום ששם מציאותה, ועז"א ואיזה מקום בינה. והנה החכמה ידענו את מקומה שהיא אצל ה', כי החכמה לא תושג ע"י מחקר וע"י בינת האדם רק יקבלוה מה' לבד ושם מקומה, רק שלא נודע לנו באיזה אופן תמצא לנו, והבינה ששרשה בשכל האדם שהוא מבין דבר מתוך דבר ע"י היקשים ומופתים, ידענו מאין תמצא, רק שלא נודע לנו מקום בינה, היינו מה שרשה ויסודה שמשם תקח התחלותיה: