מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18לא ידע. ולזה אין לדעת ולהעריך מערכה כי כל חפצים לא ישוו בה הואיל והוא דבר המתקיימת לעד:
ולא תמצא. אינה נמצאת לקנותה בחלק מן הארץ אשר שם בעלי החיים והיא החלק הנגלה מן המים:
לֹא־יָדַ֣ע אֱנ֣וֹשׁ עֶרְכָּ֑הּ וְלֹ֥א תִ֝מָּצֵ֗א בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לא ידע. ולזה אין לדעת ולהעריך מערכה כי כל חפצים לא ישוו בה הואיל והוא דבר המתקיימת לעד:
ולא תמצא. אינה נמצאת לקנותה בחלק מן הארץ אשר שם בעלי החיים והיא החלק הנגלה מן המים:
ערכה. ענין השווי והשומא:
לא, ויש שני חסרונות להשגת החכמה ודרישתה נגד השגת הזהב ודברים היקרים הנ"ל, שהמתכיות היקרות כל אנוש יודע ערכם וצרכי הגופות אליהם, שכל איש יודע צרכי גופו ושהזהב והכסף יעזרו לו למלא מחסוריו, אבל החכמה שהיא רק סגולת הנפשות אין האנוש מכיר ערכם, וע"כ לא ידרשו אחריה כלל, זאת שנית שגם אם ידע ערכה ויחפש אחריה לא תמצא בארץ החיים, כי היא מעולם השכלי ובשמים כבודה: