אִיּוֹב כ״ח · י״א

מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃ {פ}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופירוש מבכי - מרוץ וכמוהו נבכי ים.

חבש - יעצור כמו: ולא חובשו לא אהיה חובש.

ותעלומה יוציא אור - מה שהיה בתעלומות הנהרות יראו, כאשר ייבשו המים ועניין אלה הדברים שהמקום יעשה הדבר, והפך הדבר יתן טוב לרשע גם ישלם לו רע, אפילו מקומות הארץ משתנים ארץ תצמיח וארץ לא יעלה בה כל עשב, ולדעת עיקר אלה העניינים למה זה לא יוכל האדם לדעת תהום, אמר: אילו היה האדם יכול לרדת אל תהום לא ימצא זאת החכמה או למעמקי הים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מבכי נהרות. בבוא תכלית הנהרות יסגור ויכלא עומק מימיהם לבל יהיו נובעים ומושכים כמאז ובבוא קץ הארץ היבשה אז יצא לאור המעין הנעלם מעין האדם וירבה מימיו עד כי יכסה פני האדמה וכאומר הואיל ויש קץ ותכלית לכל הדברים הגופניים לא יחשבו א״כ הצלחתם למאומה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מבכי. ענין עומק המים וכן נבכי ים (לקמן לח):

חבש. ענין סגירה וכליאה כמו חבוש בטמון (לקמן מ):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

מבכי (אופן ה' להתגלות המתכיות), לפעמים יחבוש ה' מרוצת הנהרות ההולכות נבוכים בלא דרך כבושה, ויחבוש ויקשור מהלכם שינהרו בדרך מיוחד, ועי"כ תעלומה יוציא אור, כי כשהנהר ישים לו דרך מיוחד בין ההרים ישטוף את אדמת ההרים שאצלו, ועי"כ יתגלה תעלומות ההרים ומטמוני מסתרים הצפון בתוכם, כנודע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

מבכי נהרות. מהזלת הנהרות והגרתם:

חבש. עצר וסתם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל