אַ֥ךְ אִ֛ישׁ אַל־יָרֵ֖ב וְאַל־יוֹכַ֣ח אִ֑ישׁ וְעַמְּךָ֖ כִּמְרִיבֵ֥י כֹהֵֽן׃

בְּרַם עַל דְאָמְרִין סָפַר לָא יַלִיף וְלָא יוֹכַח נְבִיָא וְעַמָךְ נָצָן עִם מַלְפֵיהוֹן:

אך - אין איש שיריב אחר או יוכיחנו, ומשפט הכהנים היה להוכיח לישראל ועתה שבו הם להוכיח הכהן, כי גם הוא רע מעללים כאשר יפרש וזהו ועמך כמריבי כהן.

אך איש וגו׳. באמת שום איש אל יריב עם חבירו ולא יוכיחנו כי כולם עושים הרע ומה להם להוכיח לזולתם:

ועמך. מאמר המקום אל הנביא הנה בני עמך המה כעדת קרח שהיו מריבים עם אהרן הכהן ואמר כמוכיחים ומדוע תתנשאו וגו׳ והמה עשו הרע:

אך. ת״י ברם ר״ל באמת וכן אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כ״ט:י״ד):

ירב. מלשון מריבה: