רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְתַכְרִיךְ בּוּץ. מַעֲטֵה בוּץ, טַלִּית הֶעָשׂוּי לְהִתְעַטֵּף:
אֶסְתֵּר ח׳ · ט״ו
וּמׇרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור. רש״י מבאר ״ותכריך בוץ״. אבן עזרא מבאר את המילה. המלבי״ם מדייק בלשון ״והעיר שושן״. הפסוק הוא ההיפוך המדויק של פרק ד פסוק א: שם יצא מרדכי בשק ואפר וזעק, וכאן הוא יוצא בלבוש מלכות ובעטרת זהב. וסופו, ״והעיר שושן צהלה ושמחה״, הופך את ״נבוכה״ שבסוף פרק ג.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ותכריך. זאת הלשון יודעה בדברי קדמונינו ז"ל והטעם כאדרת שיעולף בה.
בוץ. הוא הבד והוא מין ממיני פשתים במצרים והוא דק ויקר.
והעיר שושן. ששם היהודים.
Kol Sason, Krotoschin, 1840
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19השאלות:והעיר שושן משמע חוץ היהודים:
וספר שמרדכי יצא להודיע צדקת מרדכי שלא קבל על עצמו שום גדולה עד שנכון לבו בטוח שהיתה אורה ותשועה לאחיו האומללים שאז יצא בלבוש מלכות לא קודם, וספר שהעיר שושן שמחה, לקיים דברי החכם (לי כט) ברבות צדיקים ישמח העם, שגם העמים כולם שמחו ברבות מרדכי הצדיק:
On Your Way