וּמׇרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙ תְּכֵ֣לֶת וָח֔וּר וַעֲטֶ֤רֶת זָהָב֙ גְּדוֹלָ֔ה וְתַכְרִ֥יךְ בּ֖וּץ וְאַרְגָּמָ֑ן וְהָעִ֣יר שׁוּשָׁ֔ן צָהֲלָ֖ה וְשָׂמֵֽחָה׃

וְתַכְרִיךְ בּוּץ. מַעֲטֵה בוּץ, טַלִּית הֶעָשׂוּי לְהִתְעַטֵּף:

ותכריך. זאת הלשון יודעה בדברי קדמונינו ז"ל והטעם כאדרת שיעולף בה.

בוץ. הוא הבד והוא מין ממיני פשתים במצרים והוא דק ויקר.

והעיר שושן. ששם היהודים.

השאלות:והעיר שושן משמע חוץ היהודים:

וספר שמרדכי יצא להודיע צדקת מרדכי שלא קבל על עצמו שום גדולה עד שנכון לבו בטוח שהיתה אורה ותשועה לאחיו האומללים שאז יצא בלבוש מלכות לא קודם, וספר שהעיר שושן שמחה, לקיים דברי החכם (לי כט) ברבות צדיקים ישמח העם, שגם העמים כולם שמחו ברבות מרדכי הצדיק: