אֶסְתֵּר ח׳ · ט״ז

לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. אבן עזרא מבאר ״אורה״ - צהלה. המלבי״ם מסביר שליהודים היתה שמחה כפולה. ארבע המילים שבפסוק נעשו לנוסח הבדלה במוצאי שבת, והן מונות ארבע דרגות: אור, שמחה, ששון ויקר. המילה ״יקר״ החותמת אותן היא אותה מילה שהמן חשק בה בפרק ו, וכאן היא ניתנת לעם.
מבוסס על אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ליהודים היתה אורה. פירוש צהלה כטעם אורה כאדם שהוא יושב בחושך ויצא לאויר העולם שהוא הפך בלא אמצעי כן היה דבר ישר'.

Kol Sason, Krotoschin, 1840

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וביחוד ליהודים היתה שמחה כפולה וששון בגלוי וכבוד גדול:

On Your Way