רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ. בְּסַכָּנַת נַפְשֵׁנוּ. הָיִינוּ מְסֻּכָּנִים, כְּשֶׁהָיִינוּ מְבִיאִים מְזוֹנוֹתֵינוּ מִן הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר:
אֵיכָה ה׳ · ט׳
בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר. רש״י מבאר ״בנפשנו״ - בסכנת נפשנו. אבן עזרא מסביר שבתחילה היו עבדינו מביאים את לחמנו ועתה אנחנו בעצמנו. הפסוק ממשיך ישירות את הפסוק הקודם: אחרי שהעבדים משלו, אין מי שיעשה את המלאכה המסוכנת. הביטוי ״חרב המדבר״ מציין את השודדים שבדרכים, ומכאן שכל יציאה להביא מזון היא סיכון חיים ממשי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12בנפשנו - בתחלה היו עבדינו מביאים לחמנו ועתה אנחנו בעצמנו. והישר בעיני שטעמו בסכנת נפשנו וכן כי בנפשותם הביאום (דהי"א יא יט):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource