אֵיכָה ה׳ · ז׳

אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ (אינם) [וְאֵינָ֔ם] (אנחנו) [וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו. אבן עזרא מבאר: הרעה הבאה עלינו היא בעבור עוונותינו שהתחברו עם עוונות אבותינו. ההערה הזאת חשובה: אבן עזרא אינו קורא את הפסוק כטענה שאנו נענשים בחינם בעוון אחרים, אלא כהודאה שיש כאן צירוף. הפסוק עומד במתח מכוון עם פסוק טז שיבוא בהמשך, ״אוי נא לנו כי חטאנו״, וההודאה בחטא שלנו היא שמאזנת אותו.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אבותינו - זאת הרעה הבאה עלינו בעבור עונותינו שהתחברו עם עונות אבותינו והם נמלטו ולא אנחנו, כטעם פוקד עון אבות על בנים:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource