אתה ה׳ לעולם תשב כסאך לדור ודור. רש״י מנסח את הטיעון: ידענו כי לעולם תשב, והואיל וכן הוא. אבן עזרא מפרש: ידענו כי מלכותך לא תסור, ולדור ודור אתה יושב על כסא המלוכה. הפסוק הוא נקודת המפנה של הפרק: אחרי תיאור החורבן המוחלט, נאמר שיש דבר אחד שלא נחרב. הכיסא שנזכר כאן עומד בניגוד מפורש לעטרה שנפלה בפסוק טז, ומכאן נבנית כל הבקשה שתבוא.