אֵיכָה ה׳ · י״ח

על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו. אבן עזרא מבאר ״ששמם״ כפועל עבר, ומזכיר שמנהג השועלים לשכון בחורבות. זהו הפסוק שאליו הפנה הקודם, וזו התמונה הקשה מכל: לא הרעב ולא השעבוד ולא ההשפלה, אלא שועלים המהלכים במקום קודש הקודשים. הפרט קטן ושקט, ודווקא לכן הוא חזק: אין כאן אש ואין חרב, רק חיית בר שנכנסת בטבעיות למקום שהיה אסור בכניסה.