אֵיכָה ה׳ · י״ג

בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו. רש״י מבאר את המצב: כשהיו האויבים מוליכים אותם בקולר. אבן עזרא מבאר ״טחון נשאו״ - הבחורים נשאו את הריחיים לטחון, ומסביר את צורת המילה כשם הפועל. הטחינה היתה בעולם העתיק עבודת נשים ועבדים, ולכן הטלתה על בחורים היא השפלה מכוונת. ״ונערים בעץ כשלו״ מתאר ילדים הנושאים משאות עצים כבדים מדי לגילם.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

טְחוֹן נָשָׂאוּ. כְּשֶׁהָיוּ הָאוֹיְבִים מוֹלִיכִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין, הָיוּ נוֹתְנִים עַל כְּתֵפֵיהֶם רֵחַיִם וּמַשָׂאוֹת כְּדֵי לְיַגְּעָם. וְכֵן, "בָּעֵץ כָּשָׁלוּ", כָּשַׁל כֹּחָם. וּלְשׁוֹן כִּשְׁלוֹן נוֹפֵל בְּתַשּׁוּת כֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֶזְרָא "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל". וְכֵן "הִכְשִׁיל כֹּחִי":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נשאו - בחורים לטחון, ויהיה טחון שם הפועל, כמו נלאיתי נשוא (ישעיה א יד), וכשל כח הנערים בהניע עץ הטחנה. ויש אומרים שהוא כמשמעו, והטעם כי כל מחנה צריכה לטחון ולעצים:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource

כל הפרק ספר אֵיכָה