רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מְשִׁיחַ ה'. הוּא יֹאשִׁיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ":
בִּשְׁחִיתוֹתָם. בַּגּוּמוֹת שֶׁחָפְרוּ:
אֵיכָה ד׳ · כ׳
ר֤וּחַ אַפֵּ֙ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
רוח אפינו משיח ה׳ נלכד בשחיתותם. רש״י מזהה את משיח ה׳ ביאשיהו. אבן עזרא מבאר ״בשחיתותם״ מלשון שחת, כלומר בור. הביטוי ״רוח אפינו״ הוא מן הרכים במקרא, ומשמעו הנשימה שבלעדיה אין חיים. אמרנו עליו ״בצילו נחיה בגויים״, כלומר תלינו בו את כל התקווה להמשך קיום, ולכן לכידתו היא סוף הכל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12בשחיתותם - כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט ד):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource