ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖פוּ לָגֽוּר׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
סוּרוּ. מֵעָלֵינוּ, אַתֶּם הַטְּמֵאִים הַמְלֻכְלָכִים בַּדָּם:
כִּי נָצוּ. לְשׁוֹן סִרְחוֹן וְלִכְלוּךְ, כְּמוֹ "מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ", דִּמְתַרְגְּמִינָן "בְּאוּכְלֵיהּ". כַּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
גַּם נָעוּ. נִשְׁמְטוּ בַדָּם:
סורו גוי טמא:
נצו - יש להם נוצה כעוף, וכן נצא תצא (ירמיה מח ט):
