רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11פְּנֵי ה' חִלְּקָם. פָּנִים שֶׁל זַעַם מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִלְּקָם וְהִפְרִידָם בָּעַכּוּ"ם לְמַעַן אֲשֶׁר פְּנֵי הַכֹּהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ, בִּהְיוֹתָם בְּשַׁלְוָתָם:
אֵיכָה ד׳ · ט״ז
פְּנֵ֤י יְהֹוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ (זקנים) [וּזְקֵנִ֖ים] לֹ֥א חָנָֽנוּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
פני ה׳ חילקם לא יוסיף להביטם. רש״י מבאר ״פני ה׳ חילקם״ - פנים של זעם. אבן עזרא מבאר ״פני ה׳״ - זעף. הפסוק ממשיך את הקודם ומוסיף את ההיבט הפנימי: לא רק הגויים הרחיקו אלא גם פני ה׳ הוסרו. סופו חוזר לביקורת על ההנהגה - ״פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו״ - ובו אותו מבנה של אי נשיאת פנים שנזכר בפרק ה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12פני ה' - זעף, כי בפנים יראה כמו ופניה לא היו לה עוד (ש"א א יח):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource