רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ. שֶׁל שֶׁקֶר, הָיְתָה לָהּ הָרָעָה הַזֹּאת:
אֵיכָה ד׳ · י״ג
מֵֽחַטֹּ֣אות נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֺנֹ֖ת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
מחטאות נביאיה עוונות כהניה, השופכים בקרבה דם צדיקים. רש״י מבאר ״מחטאת נביאיה״ - של שקר. אבן עזרא מבאר ״דם צדיקים״ - דם כל צדיק וצדיק. הפסוק נותן את התשובה לתמיהת מלכי הארץ: לא כוח האויב הפיל את העיר אלא מה שנעשה בתוכה. וההאשמה מכוונת דווקא כלפי המנהיגות הרוחנית, הנביאים והכוהנים, ולא כלפי המלכות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12דם צדיקים - דם כל צדיק וצדיק, וכן בלב חכמים (קהלת ז ד):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource