גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי. רש״י מבאר: סתם חלונות הרקיע בפניה. אבן עזרא מעיר על חילופי השי״ן והסמ״ך במילה. הפסוק הוא מן הקשים בפרק: לא רק שהצרה נמשכת, אלא שגם הדרך היחידה שנותרה, התפילה, חסומה. הדימוי של חסימה הוא מוחשי ופיזי, ובכך הוא ממשיך את דימויי הגדר והכבלים שבפסוק הקודם, אלא שהפעם הוא מכוון כלפי מעלה.