אֵיכָה ג׳ · ס״ה

מְגִנַּת לֵב. שֶׁבֶר לֵב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל", אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. דָּבָר אַחֵר: "מְגִנַּת לֵב". אוֹטֶם הַלֵּב, צָרָה וַאֲנָחָה, אֲשֶׁר הִיא כְמָגֵן כְּנֶגֶד לִבָּם. וְהַמְפָרְשׁוֹ בִלְשׁוֹן תּוּגָה וְיָגוֹן טוֹעֶה, שֶׁאֵין נוּ"ן נוֹפֶלֶת בּוֹ, שֶׁהַנּוּ"ן בְּיָגוֹן אֵינָהּ שֹׁרֶשׁ אֶלָּא כְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "הָמוֹן" מִגִּזְרַת "הָמוּ גוֹיִם" וּכְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "קָלוֹן" מִגִּזְרַת "נִקְלֶה", וּכְנוּ"ן שֶׁל "צִיּוֹן" מִגִּזְרַת "צִיָּה", וְכֵן נוּ"ן שֶׁל "שִׁבְרוֹן" מִגִּזְרַת "שֶׁבֶר", (וּכְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "שִׁמָּמוֹן", "שִׁגָּעוֹן" נִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִקְרוֹא וְקַל לְהָבִין):

תַּאֲלָתְךָ. לְשׁוֹן "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן":

מגנת - יש אומרים שדגשות הנו"ן נוסף, והוא מגזרת מִגֵּן צָרֶיךָ (בראשית יד כ) על משקל אכילה. והנכון בעיני שהוא מן גנון והציל (ישעיה לא ה):

תאלתך - מגזרת אלה והתי"ו נוסף, כמו תאנתה מי ישיבנה (ירמיה ב כד):