רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ. זֶה דַרְכֵּנוּ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע:
אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ. וּלְךָ הָיָה נָאֶה הַסְּלִיחָה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ:
אֵיכָה ג׳ · מ״ב
נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת. רש״י מסביר שזו דרכנו. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״נחנו״. הפסוק הוא הווידוי, והוא כן עד כאב: לא רק הודאה בחטא אלא גם קביעה שהסליחה טרם באה. הכתוב אינו מסתיר את הפער בין התשובה ובין התגובה, וזו הכנה לקטע הבא, שבו יחזור התיאור הקשה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12אל"ף אנחנו נוסף:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource