רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11סַכּוֹתָה בָאַף. חָצַצְתָּ אֶת הָאַף לִהְיוֹת מְחִיצָה בֵינְךָ וּבֵינֵינוּ, וַתִּרְדְּפֵנוּ בוֹ:
אֵיכָה ג׳ · מ״ג
סַכּ֤וֹתָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת. רש״י מבאר ״סכותה באף״ - חצצת את האף להיות מחיצה. אבן עזרא מבאר את צורת הפועל. הפסוק חוזר לתיאור הקשה, ובכך הוא מלמד שהתשובה אינה מוחקת מיד את המציאות. הפועל ״סכותה״ יחזור בפסוק הבא במשמעות דומה, וכך נבנית תמונה של מחיצה כפולה שחוצצת בין המתפלל לבין מי שהוא פונה אליו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12סכתה - מפעלי הכפל:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource