אֵיכָה ג׳ · מ״א

נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

נישא לבבנו אל כפיים אל אל בשמיים. רש״י מבאר: כשאנו נושאים את כפינו. אבן עזרא מבאר את הפועל. הפסוק מדייק דיוק חשוב: לא די בנשיאת כפיים, שהיא תנועת התפילה, אלא צריך שהלב יינשא עם הכפיים. זו אותה הבחנה שעשה יואל בין קריעת בגדים לקריעת לב, והיא מגדירה את ההבדל בין טקס לתפילה.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם. כְּשֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּינוּ אֶל הַשָּׁמַיִם, נִשָּׂא אַף לְבָבֵנוּ עִמָּהֶם לָשׁוּב, לְהָשִׁיב לְבָבֵנוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: "אֶל כַּפָּיִם" אֶל הָעֲנָנִים, אֶל שָׁמַיִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְהִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה", וְכֵן "עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר". וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ בֶאֱמֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּאָדָם הָרוֹחֵץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו, שֶׁמַּשְׁלִיךְ מִיָּדָיו כָּל טִנּוּף, כִּי מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם, וְהַמּוֹדֶה וְאֵינוֹ עוֹזֵב, כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נשא לבבנו - כטעם וישא משאת (בראשית מג לד):

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource

כל הפרק ספר אֵיכָה