רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לֹא רָאָה. לֹא הֻכְשַׁר בְּעֵינָיו שֶׁיְּעַוְּתוּ בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָדָם בְּרִיבוֹ, כְּמוֹ "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ וְגוֹ'":
אֵיכָה ג׳ · ל״ו
לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
לעוות אדם בריבו אדני לא ראה. רש״י מבאר ״לא ראה״ - לא הוכשר בעיניו שיעוותו בית דין. אבן עזרא מבאר ״לא ראה״ - בחכמה להיות כן. שני הפירושים דוחים את הקריאה הפשוטה שלפיה ה׳ אינו רואה, ומפרשים שאינו מסכים. וזה חיוני להבנת השלישייה כולה: היא באה לומר שהעוול האנושי אינו חלק מן התוכנית, ולא שהוא נעלם מן העין.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12לא ראה. - בחכמה להיות כן:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource