אֵיכָה ג׳ · ל״ד

לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃ {ס}

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ. רש״י מסביר שהפסוק מוסב על ״כי לא עינה מליבו״ שקדם לו. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״לדכא״. הפסוק פותח שלישייה שכולה משפט אחד עם הקודם: אין זה מרצונו לדכא אסירים, להטות משפט או לעוות אדם בריבו. שלושת אלה הם עוולות שאנשים עושים, והכתוב קובע שהם אינם באים מלמעלה.

מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אבן עזרא

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו. מוּסָב עַל "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ" לִהְיוֹת מְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו וְגוֹ'. וְלֹא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר וְגוֹ'. וְלֹא לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ, כָּל אֵלֶה ה' לֹא רָאָה. לֹא נִרְאָה לוֹ, וְלֹא עָלְתָה לְפָנָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לדכא - אל"ף לדכא שורש:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource

כל הפרק ספר אֵיכָה