רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כִּי אִם הוֹגָה. אִם הָאָדָם מֵבִיא עָלָיו יָגוֹן בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹ, וְאַחַר כַּךְ, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.
הוֹגָה וַיַּגֶּה. לְשׁוֹן תּוּגָה הֵם:
אֵיכָה ג׳ · ל״ב
כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
כי אם הוגה וריחם כרוב חסדיו. רש״י מבאר את התנאי. אבן עזרא מבאר ״וריחם״ כמו ירחם, ומעיר שכך דרך הלשון. הפסוק מציב את שני הדברים זה לצד זה בלי לבטל אחד מהם: יש הוגה ויש ריחום, והם באים מאותו מקור. שים לב לאמת המידה - ״כרוב חסדיו״: הצער נמדד לפי הצורך, ואילו הרחמים לפי רוב החסד, ואלה שתי מידות שונות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ורחם - כמו ירחם, וכן דרך הלשון והיה ה' לי לאלהים (בראשית כח כא):
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource