כי לא יזנח לעולם אדני. רש״י מסביר את הקשר: לכן טוב לידום. אבן עזרא מבאר ״יזנח״ - ימאס. הפסוק נותן את הנימוק לכל שלוש העצות שקדמו לו: אפשר לשאת עול ולשבת בדד ולתת לחי, מפני שהמצב אינו נצחי. המילה ״לעולם״ היא המפתח - אין הכחשה של הזניחה עצמה, אלא רק של היותה קבועה.