רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי. אַחַר שֶׁאָמַר לִי לִבִּי, "אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵה'", אָשִׁיב זֹאת אֶל לִבִּי וְאוֹחִיל עוֹד. וּמָה הוּא זֹאת שֶׁאָשִׁיב אֶל לִבִּי?
אֵיכָה ג׳ · כ״א
זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
זאת אשיב אל ליבי על כן אוחיל. רש״י מפרש: אחר שאמר לי ליבי אבדה תוחלתי. הפסוק הוא ציר המגילה כולה. שים לב לפועל ״אשיב״: לא מחשבה שבאה מאליה אלא החזרה מכוונת של דבר אל הלב. וכן למילה ״זאת״, שאינה מפרשת מה, ומשאירה את הקורא ממתין לפסוק הבא. המילה ״אוחיל״ עומדת בניגוד ישיר ל״תוחלתי״ שאבדה בפסוק יח, ומאותו שורש עצמו.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12זאת - התוחלת:
Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource