רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וּמְרוּדִי. אקימפלויינ"ט בְּלַעַ"ז:
אֵיכָה ג׳ · י״ט
זְכׇר־עׇנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
זכור עוניי ומרודי לענה וראש. רש״י מבאר את המילה ״ומרודי״. הפסוק עומד בנקודת מפנה: הוא עדיין מזכיר את הלענה והראש, כלומר את המרירות שנזכרה בפסוק טו, אבל הוא כבר פונה בלשון ״זכור״. הפנייה עצמה, גם כשתוכנה הוא בקשה להיזכר בסבל, היא כבר יציאה מן הבדידות שתוארה קודם, שכן היא מניחה שיש מי שמקשיב.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור