אֵיכָה ג׳ · י״ז

וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה. אבן עזרא מבאר ״ותזנח״ - כמו ותמאס. הפסוק מתאר את השלב שבו הסבל כבר אינו חיצוני אלא נעשה פנימי: הנפש עצמה מתרחקת מן השלום, ולא רק שהשלום נלקח ממנה. הביטוי ״נשיתי טובה״ קשה במיוחד - לא רק שאין טובה, אלא ששכחתי מה זה. זו ההגדרה של דיכאון ממושך, ולא של צרה חולפת.
מבוסס על אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ותזנח - כמו ותמאס:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource