אֵיכָה ג׳ · ט״ז

וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויגרס בחצץ שיניי הכפישני באפר. רש״י מבאר ״ויגרס״ - וישבר, ומביא ראיה מלשון ״גרסה נפשי״. אבן עזרא מסכים ומעיר שאין למילה ״הכפישני״ חבר במקרא. חצץ בין השיניים הוא פרט קטן ומוחשי במיוחד, והוא מייצג את סוג הסבל של הפרק: לא אסון גדול אחד אלא הצטברות של השפלות קטנות. הכפשה באפר היא סימן אבל, וכאן היא נכפית ולא נבחרת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וַיַּגְרֵס. וַיְשַׁבֵּר, וְדֻגְמָתוֹ "גָּרְסָה נַפְשִׁי". וְכֵן, "גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל":

בֶּחָצָץ. אֲבָנִים דַּקִּים שֶׁבְּתוֹךְ הֶעָפָר, שֶׁהָיוּ הַגּוֹלִים לָשִׁין עִסָּתָן בְּתוֹךְ הַגּוּמוֹת שֶׁחוֹפְרִים בַּקַּרְקַע, וְהֶחָצָץ נִכְנָס לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל "עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה" לִשְׁתּוֹת בּוֹ וְלָלוּשׁ בְּתוֹכוֹ חֲרָרָה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הֵם וְיַעֲשׂוּ כֵן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת". וְהֵם הָיוּ מְשַׂחֲקִים עָלָיו וְלֹא עָשׂוּ כֵן. לְסוֹף נִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם:

הִכְפִּישַׁנִי. כָּפָה אוֹתִי בָאֵפֶר כִּכְלִי הַכָּפוּי עַל פִּיו, ארנטי"ר בְּלַעַ"ז, וְיֵשׁ דּוֹמֶה בַמִּשְׁנָה, "פִּישׁוֹן הַגָּמָּל בַּמִּדָּה הַכְּפוּשָׁה מָדַד":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויגרס - כמו וישבר, וכן גרסה נפשי (תהלים קיט כ):

הכפישני - אין לו אח, והטעם גאלני:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource