דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃ {ס}

דְּרָכַי סוֹרֵר. לְשׁוֹן סִירִים, קוֹצִים. סוֹרֵר, קוֹוֵץ אוֹתָם, מְפַזֵּר קוֹצִים בִּדְרָכָי:

וַיְפַשְּׁחֵנִי. לְשׁוֹן פִּסּוּק הָרַגְלַיִם שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדְּרָכִים שֶׁאֵין מֻפְנִים צָרִיךְ לְהַרְחִיב צְעָדָיו. וְיֵשׁ דֻּגְמָא בִלְשׁוֹן גְּמָרָא, "הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא:

יש אומרים סורר מגזרת סירים, וכן הנני שך את דרכך בסירים (הושע ב ח). והישר בעיני שהוא פעל עבר מגזרת כפרה סוררה (שם ד טו):